Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 76a
בַּת יוֹמָאּ, דְּלָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא.
Traduction
that was used for cooking that same day by a gentile, as in such a case, it does not impart flavor to food cooked in it to the detriment of the mixture.
Rachi non traduit
בת יומא. שבישל בה עובד כוכבים היום אבל בישל בה אתמול כבר הפיג בה טעמו בלינת לילה ושוב כשפולטו בתבשיל אחר אינו אלא לפגם:
Tossefoth non traduit
בת יומא. פירש בקונטרס שבישל בה עובד כוכבים היום אבל אם בישל בה אתמול כבר הופג טעמו בלינת לילה משמע לפירושו דלינת לילה פוגמת ולא בעינן מעת לעת וכן פר''ת דלינת לילה פוגמת כי לא היה דרך בימים קדמונים לבשל בלילה כדמשמע בפ''ק דברכות (דף ב:) בזמנים שקבעו לקריאת שמע בזמן שכיבה בכהנים ועניים וכל אדם וזכר לדבר דלינת לילה מיקרי עבור צורה והוי דברים ק''ו אם אוכל שהוא בעין מעבר צורתו בלילה כ''ש איסור הנבלע בקדירה ולישנא דבת יומא משמע שבישל בה היום מדלא קאמר לא אסרה אלא קדרה מעת לעת ודוקא שעמדה כל הלילה בלא בישול שאין ידוע מה גורם להפיג הטעם תחלת הלילה או סופו או כולו אבל מעת לעת לא בעינן והמחמיר תבא עליו ברכה ויש לתמוה לדברי ר''ת שמביא זכר לדבר מעיבור צורה דתפשוט ליה שסוף לילה גורם הפגם דהיינו עמוד השחר דמשוי ליה נותר להטעינו שריפה ובפ''ב דזבחים (דף יט:) גבי קדוש ידים משמע דבעמוד השחר חשיב לינה ושמא לכך אור''ת דאינה ראיה גמורה אלא זכר לדבר כדי שלא לפשוט זה משם ויש לדקדק דסוף לילה לבד אינו גורם אלא כולו מדהצריך הכתוב שבירה בכלי חרס מריקה ושטיפה בכלי נחשת אחרי בישול חטאת למ''ד נ''ט לפגם מותר ואמאי הלא מותר לבשל בו לכתחלה אחר עמוד השחר וה''ר ברוך כתב בספר התרומה שצריך לחקור שלא היה בכלי אפילו מים חמין לבד בתוך מעת לעת דמים חשיבי כמו האיסור לפי שנעשו נבילה כיון שלא היה בהן ס' לבטל פליטת הכלי דבדידיה משערינן וחזרו ונבלעו ודוקא בכלי של איסור אבל בכלי של היתר כגון בשר בכלי של חלב או איפכא אף על פי שהיו בו מים חמין בתוך מעת לעת אין לחוש שהרי הן היתר דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא דוקא באיסור ועוד דאיכא נ''ט בר נ''ט דאפי' לפי המפרש גבי דגים שעלו בקערה אבל נתבשלו לא הכא איכא ג' נותני טעם של היתר הראשון שנבלע בכלי וממנו למים ומן המים חזר ונבלע בכלי:
מִכָּאן וְאֵילָךְ לִישְׁתְּרֵי! גְּזֵירָה קְדֵירָה שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָאּ מִשּׁוּם קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ.
Traduction
The Gemara asks: If so, from that point onward the pot should be permitted, as on the following day the taste of the non-kosher food imparted by the pot is already to the detriment of the food. The Gemara answers: There is a rabbinic decree that prohibits use of a pot that was not used by a gentile that same day, due to concern that one will use a pot used by a gentile that same day.
Rachi non traduit
מכאן ואילך לישתרי. אף לכתחלה:
Tossefoth non traduit
מכאן ואילך לשתרי. הלכך דבר המבושל בכלי שאינו בן יומא מותר ויש לתת טעם מה ראו להתיר המאכל ולאסור הקדרה לפי שהקדרה היה בה איסור גמור תחלה אבל המאכל לא נבלע בו איסור מעולם והגעלת כלי בן יומא אין להגעיל אלא בס' דשמנונית הנפלט בחמין טעם לשבח הוא דלא שרינן לעיל בפרק ב' (עבודה זרה דף לח:) חמין של עובדי כוכבים אלא משום דסתם כליהם אינן בני יומן אבל כשמגעילין כלי חמץ בערב הפסח בד' שעות דשעת היתר היא יכול להגעיל אפילו כלי בן יומא בפחות מס' דהוי נ''ט בר נ''ט של היתר החמץ בקערה וממנו למים ומן המים חוזר ונבלע בקערה ועדיין הכל היתר ועוד כי יותר מתקלקל טעם חמץ בכלי שאין ראוי לאכילה ממה שמתקלקל טעם בשר בדגים שנתבשלו אחריו לפי שהדגים ראוין לאכילה והבשר נותן בהן טעם לשבח ומה שנהגו לעשות לתת כלי המוגעל במים צוננין מיד אחר הגעלה אין לידע למה נהגו כן דאין לומר משום דתנן בפרק דם חטאת (זבחים דף צז.) וחכ''א מריקה בחמין ושטיפה בצונן דהיינו בקדשים אבל בתרומה קאמר התם דליתא ויש מפרש הא דקאמר שטיפה יתירתא היינו שתי שטיפות בצונן ובתרומה ליתא דסגי בשטיפה אחת ולשון יתירא משמע כן ועל זה נהגו בשטיפת צונן בכל הגעלות מיהו בקונטרס פירש שם שטיפה היא שטיפת צונן ובתרומה ליתא כלל ולפיכך צריך טעם למנהג:
וְאִידָּךְ? קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ נָמֵי מִפְגָּם פָּגְמָה.
Traduction
The Gemara comments: And according to the opinion of the other tanna, who holds that even if the imparted flavor is to the detriment of the permitted food nevertheless it is forbidden, even the flavor imparted by a pot that was used that same day is detrimental to the flavor of the food, and still the Torah deems it forbidden, which proves that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to its detriment, the permitted food is forbidden.
רָמֵי לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַב שֵׁשֶׁת, תְּנַן: הַשַּׁפּוּדִין וְהָאַסְכָּלָא — מְלַבְּנָן בָּאוּר, וְהָתַנְיָא גַּבֵּי קָדָשִׁים: הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָא — מַגְעִילָן בְּחַמִּין!
Traduction
§ Rav Amram raises a contradiction before Rav Sheshet: We learned in the mishna: With regard to the spits and the grill, one must heat them until white-hot in the fire. But it is taught in a mishna (Zevaḥim 97a) with regard to sacrificial meat: The spit and the grill that were used to roast sacrificial meat may not be used again after the time for eating that particular offering has passed, as the leftover taste of the offering in these utensils is forbidden, unless one purges them in hot water. Apparently, heating them until white-hot is unnecessary.
Rachi non traduit
גבי קדשים השפוד והאסכלא. שצלה בהן בשר קדש משום דכי אתי למחר הוי נותר וכי הדר מבשל בשר קודש למחר פליט שפוד בגויה טעמא ונותר איסור כרת הוא:
מגעילן. לא חשיב כליבון דליבון שורף את הכלי:
אֲמַר לֵיהּ: עַמְרָם בְּרִי, מָה עִנְיַן קָדָשִׁים אֵצֶל גִּיעוּלֵי גוֹיִם? הָכָא הֶיתֵּירָא בָּלַע, הָתָם אִיסּוּרָא בָּלַע.
Traduction
Rav Sheshet said to him: Amram, my son, what has the matter of sacrificial meat to do with vessels of gentiles that require purging? Here, in the case of sacrificial meat, the utensils absorbed a permitted food that subsequently became forbidden, and therefore purging in hot water is sufficient. There, in the case of utensils acquired from gentiles, the utensils absorbed a forbidden food, and so they must be heated until white-hot.
Rachi non traduit
עמרם ברי. עמרם בני:
גבי קדשים כי בלע האי שפוד היתרא בלע. הלכך סגי ליה בהגעלה:
אָמַר רָבָא: סוֹף סוֹף כִּי קָא פָלֵיט אִיסּוּרָא קָא פָלֵיט, אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַאי הַגְעָלָה? נָמֵי שְׁטִיפָה וּמְרִיקָה.
Traduction
Rava disagreed, saying: Ultimately, even in the case of sacrificial meat, when it emits flavor, it emits a forbidden flavor, so what difference does it make that it was permitted when it was absorbed? Rather, Rava said: What is meant by the purging stated with regard to sacrificial meat? It means that besides heating it until white-hot, rinsing and scouring it are also required, as is the halakha with regard to any utensil used with sacrificial meat, as the verse states: ''It shall be scoured and rinsed in water'' (Leviticus 6:21).
Rachi non traduit
אלא אמר רבא. האי הגעלה דקתני התם מריקה ושטיפה כלומר לעולם לפלוט האיסור וודאי ליבון בעי כשאר בליעת איסור אלא מצות מלך היא בקדשים ומרק ושטף במים כי היכי דהויא גזירת הכתוב כאשר יזה מדמה על הבגד דבעי כיבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש הוא וה''ה למריקה ושטיפה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּצוֹנֵן, הַגְעָלָה בְּחַמִּין! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ — תְּנָא הָכָא לִיבּוּן, וְהוּא הַדִּין לְהַגְעָלָה; תְּנָא הָתָם הַגְעָלָה, וְהוּא הַדִּין לְלִיבּוּן.
Traduction
Abaye said to him: Are rinsing and scouring comparable to purging? Scouring and rinsing are done in cold water, whereas purging is done in hot water. Therefore, this is not a valid interpretation of the term purging. Rather, Abaye said that the Mishna employs the style of: Its counterpart reveals about it (see Job 36:33), as follows: The Mishna taught here that the spit and the grill require heating until white-hot, and the same is true of purging, which is also required. The Mishna taught there that purging the spit and the grill is necessary, and the same is true of heating until white-hot.
Rachi non traduit
א''ל אביי מי דמי. כלומר מי קרי למריקה ושטיפה הגעלה הא כל הגעלה רותחין משמע שכופין להקיא הכלי מה שבלע ומריקה ושטיפה בצונן הוא כדאמרינן בשחיטת קדשים בפ' דם חטאת (זבחים צו:):
אלא אמר אביי. הגעלה ממש לפלוט מאיסורן ודקא קשיא לך מתניתין דמצרכא להו ליבון לא תקשי דודאי בין בקדשים בין בגיעולי עובדי כוכבים תרוייהו בעינן לפלוט איסור לבד מריקה ושטיפה דקדשים דאינה אלא מצות המלך:
ויגיד עליו רעו. ונלמד משנה מחבירתה של קדשים ממשנתנו ומשנתנו משל קדשים:
וה''ה לליבון. שניהם צריך:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּחֲדָא, וְלִיתְנֵי חֲדָא בְּאִידַּךְ אַחֲרִיתִי, וְלֵימָא: ''יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ''!
Traduction
Rava said to him: If so, let the Mishna teach all of these requirements in one of the places, and let it teach only one of them in the other, and then let us say that the Mishna employs the style of: Its counterpart reveals about it. The principle that one mishna supplements the other can apply when all of the information is stated in one of the two places, but not when each has only part of it.
Rachi non traduit
יגיד עליו רעו. איבעי למתנינהו לתרוייהו ליבון והגעלה בחדא או במשנתנו או בקדשים והדר ליתני חדא באידך ותגמר חבירתה מינה מה התם הא בלא הא ליתא ה''נ הא בלא הא ליתא:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: קָדָשִׁים הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ, כִּדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, דְּאָמַר: כָּל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה גִּיעוּל לַחֲבֵירוֹ.
Traduction
Rather, Rava said that with regard to sacrificial meat, this is the reason that its utensils do not require heating until white-hot: It is in accordance with that which Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says, as he says: Each and every day constitutes purging for the other day, i.e., the previous day. Since the designated time for eating the meat of a peace-offering ends the day after it is sacrificed, using the utensils every day for an offering sacrificed on that day guarantees that the taste of every offering is expelled from the utensils before they becomes forbidden, by using them with fire on the following day. Therefore the utensils do not require special heating until white-hot in fire in order to become permitted for subsequent use.
Rachi non traduit
כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו. שמבשלין בהן ואינו מספיק להיות נותר עד שתחזור ופולטו בתבשיל אחר. ולקמן פריך אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי:
תִּינַח שְׁלָמִים, דְּכֵיוָן דְּלִשְׁנֵי יָמִים מִיתְאַכְלִי, מִקַּמֵּי דְּנִיהְוֵי נוֹתָר קָא הָוֵי גִּיעוּל. אֶלָּא חַטָּאת, כֵּיוָן דִּלְיוֹם וְלַיְלָה מִיתְאַכְלָא, כִּי מְבַשֵּׁל בַּהּ הָאִידָּנָא חַטָּאת — הָוֵי נוֹתָר, כִּי הָדַר מְבַשֵּׁל בַּהּ לִמְחַר אוֹ שְׁלָמִים אוֹ חַטָּאת, קָא פָלֵיט נוֹתָר דְּחַטָּאת דְּהָאִידָּנָא בְּחַטָּאת וּשְׁלָמִים דְּלִמְחַר!
Traduction
The Gemara raises an objection: This works out well with regard to peace-offerings, as, since their meat may be eaten over two days, purging is achieved before they become leftover sacrificial meat, which is forbidden. But with regard to a sin-offering, since its meat may be eaten only over the course of a day and a night, when one cooks the meat of a sin-offering with the utensil now, it becomes leftover the next morning. And when one cooks with it again the next day, whether the meat of a peace-offering or a sin-offering, the utensil expels the leftover taste of the sin-offering sacrificed now into the meat of the sin-offering or peace-offering sacrificed the next day, and it should be forbidden.
Rachi non traduit
מקמי דליהוי נותר הוו להו גיעול. שהרי כשבישל בו למחר פלט בליעה מיום אתמול:
אָמְרִי: לָא צְרִיכָא, דְּכִי מְבַשֵּׁל בַּהּ חַטָּאת הָאִידָּנָא, הָדַר מְבַשֵּׁל בַּהּ הָאִידָּנָא שְׁלָמִים.
Traduction
The Sages say in response: It is not necessary to purge the utensil by heating it until white-hot even if it was used for the meat of a sin-offering; it is possible to avoid such a requirement, as when one cooks a sin-offering with the utensil now, he can then cook the meat of a peace-offering with the same utensil now, i.e., on the same day, and the taste of the sin-offering is consequently expelled from the utensil on that same day.
Rachi non traduit
לא צריכא דכי מבשל ביה חטאת האידנא הדר מבשל ביה. בו ביום שלמים חזה ושוק של כהנים:
דְּחַטָּאת דְּלִמְחַר, וּשְׁלָמִים דְּאֶתְמוֹל, בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא שָׁלֵים זִמְנַיְיהוּ, וַהֲדַר מְבַשֵּׁל שְׁלָמִים דְּלִמְחַר.
Traduction
Then, when the taste of the peace-offering is absorbed, it creates a situation where the designated times for eating the meat of the sin-offering of the next day and the meat of the peace-offering of the previous day are complete simultaneously. It is therefore possible to use the utensil for cooking the meat of a sin-offering the next day without having to purge it from the taste of the previous day’s offerings. And one can then cook the meat of a peace-offering with the utensil the next day, thereby expelling from it the taste of the sin-offering of that day, and repeat this practice day after day.
Rachi non traduit
בהדי הדדי שלים זימנייהו. ואין כאן פליטת נותר והדר מבשל ביה שלמים בו ביום כדאמרינן בכל פעם מבשל שלמים לאחר חטאת בו ביום כי היכי דלא ניהוו נותר למחר:
אִי הָכִי, הַגְעָלָה נָמֵי לָא לִיבְעֵי! קַשְׁיָא.
Traduction
The Gemara raises an objection: If so, if each day the utensil expels the taste of the sacrificial meat that has not become leftover, then purging it with boiling water is also unnecessary. Why, then, does the mishna require purging with boiling water? The Gemara comments: This poses a difficulty to Rava’s explanation.
Rachi non traduit
ה''ג אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי קשיא:
רַב פָּפָּא אָמַר: הַאי קָרִיד, הַאי לָא קָרִיד.
Traduction
Rav Pappa said that there is another resolution to the contradiction between mishnayot: In this case of a gentile’s spit and grill, because it is a utensil that is not in continual use, it becomes crusty and must be heated until white-hot; but that utensil used for sacrificial meat is in continual use, so it does not become crusty.
Rachi non traduit
רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד. לעולם בקדשים איסורא פליט ודקא קשיא לך ניבעי ליבון כי מתני' לא דמי דגיעול עובדי כוכבים איידי דלא מבשלי להו כל שעתא ומתקשה הבליעה בתוכו ונדבקת בו בכולו טרשטרי''ש בלע''ז ואין נוח לפלוט בהגעלה עד שמלבנו באור אבל בקדשים דכל שעתא מבשלי בהו לא קריד ונוח לפלוט הלכך (סגי) בהגעלה קא פלט:
רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא, הָכָא הֶתֵּירָא בָּלַע, הָכָא אִיסּוּרָא בָּלַע.
Traduction
Rav Ashi said: Actually, the contradiction should be resolved as we said from the outset, as explained by Rav Sheshet: There, in the case of sacrificial meat, the utensils absorbed a permitted food that subsequently became forbidden, and therefore purging is sufficient. Here, in the case of utensils acquired from gentiles, the utensils absorbed a forbidden food, and so they must be heated until white-hot.
Rachi non traduit
לעולם כדאמרינן מעיקרא. דהיינו משום דבקדשים היתירא בלע ודקשיא לך כי פליט איסורא פליט לא חמיר איסורו שכשנעשה נותר לא הוי איסור בעיניה שבתוך דופני הכלי היה בלוע ומעולם לא הוכר איסורו:
וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא פָלֵיט אִיסּוּרָא קָא פָלֵיט, בְּעִידָּנָא דְּקָא פָלֵיט לָא אִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ.
Traduction
And as for that which poses a difficulty for you, that at the time that the utensil expels flavor, it expels the flavor of a forbidden food, the answer is that at the time it expels flavor, the forbidden food is nonexistent in its substantive form. Since the forbidden substance expelled from the utensil is not the forbidden food itself but only its flavor, it is treated leniently, and therefore the fact that it was permitted at the time it was absorbed in the utensil is taken into account.
וְעַד כַּמָּה מְלַבְּנָן? אָמַר רַבִּי מִנִּי: עַד שֶׁתַּשִּׁיר קְלִיפָּתָן. וְכֵיצַד מַגְעִילָן? אָמַר רַב הוּנָא: יוֹרָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ יוֹרָה גְּדוֹלָה.
Traduction
§ Returning to the mishna, the Gemara asks: And how much does one heat utensils to make them white-hot? Rabbi Mani says: Until they shed their outer layer. And how does one purge utensils with boiling water? Rav Huna says: One immerses a small kettle inside a large kettle of boiling water.
Rachi non traduit
בתוך יורה גדולה. שיהיו רותחין עוברין על כולה:
יוֹרָה גְּדוֹלָה, מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא דּוּדָא דַּהֲוַאי בֵּי רַב עֲקַבְיָה, אַהְדַּר לַהּ.
Traduction
The Gemara asks: What does one do with a large kettle? The Gemara suggests: Come and hear an answer from an incident involving a certain cauldron that was in the house of Rav Akavya and required purging. He surrounded it
Rachi non traduit
דודא. קלחת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source